הקינה של עץ הזית (1983)

The author lamenting over nobody believing his words on the Providence of God בימים אלה, אף אחד לא בא אלי, אפילו כאשר הכנתי משתה. בניתי את האלגוקסנג'און (מקדש התבואה), כפי שאלוהים ציווה, מרקתי את החטאים שעברו בירושה דרך הדורות, במים חיים והבטחתי ישועה באמצעות חסד אלוהים, אך הם עדיין לא באו. בחזיון ב-1983, קוננתי על כך שאנשים לא הכירו את דרכי הפעולה של אלוהים. הטפתי למבוגרים יותר בכנסיות אחרות ש"פעולותיו של עץ הזית אינן פעולות של אדם, אלא של אלוהים". הם אמרו, "אתה בדיוק כמו המשרת הותיק (עץ הזית הראשון)", והתעלמו ממני. הטפתי ללא-מאמינים, "אלה פעולותיו של אלוהים. אנא בואו" והם אמרו, "האין זה אפיקורסי?" וצחקו לי. התחננתי בדמעות בפני האנשים ב- Jeondogwan, "אני עץ הזית השני, באופן וודאי. אנא בואו. אנחנו חייבים לפעול ביחד כדי לשרת את אלוהים", אך הם צחקו ואמרו שאני בדרן המדבר דברים חסרי הגיון. כאשר לא היה מי שיקשיב, חבטתי באדמה ובכיתי בכי מר. שאלתי, "אלוהים, מה עלי לעשות על מנת שהם יכירו בהשגחה האלוהית שלך ויילכו בדרכיך? זה בלתי אפשרי לעשות את עבודתו של עץ הזית". לאחר מכן ירד אור מהשמים ואלוהים אמר: "אתה סובל משום שאתה עושה את העבודה של עץ הזית. אם היית מראה את כוחך מבלי לטעון שאתה עץ הזית, כמה עשרות בני אדם היו הולכים אחריך. אך, לא משנה עד כמה זה קשה, עבודתו של עץ הזית היא ההשגחה האלוהית שלי, אז עליך לשמור ולתמוך בה בעצמך, עד הסוף". לאחר ששמעתי את דבריו, פקחתי את עיניי וחשתי צער.