המלאך והפירות (אמצע מרץ, 1980)

The angel bringing fruits to the author לאחר שהואשמתי באופן כוזב, נכלאתי. כאשר האביב התקרב והעולם בחוץ הפך לשטוף שמש וחמים התחלתי לחוש מחנק בתא הכלא שלי. יום אחד, בחזיון, מלאך בא לבקר אותי ואמר, "בוא אחרי בבקשה". "לאן אתה הולך?" שאלתי. "אתה תיווכח". אז הלכתי בעקבות המלאך. המלאך ניצב, גבוה ממני ב-7 או 8 ס"מ, ופניו הנאות, המערביות בבירור לא נראו כמו פני גבר או אישה. גם קולו היה חסר מגדר. היה זה יום חמים והטמפרטורה היתה בסביבות ה- 22 מעלות צלסיוס. הלכתי בעקבות המלאך ברגל ואחת מרגליי החלה לכאוב. אז אמרתי למלאך, "הבט, רגלי כואבת. לאן אתה הולך?" הוא השיב, "כמעט הגענו". לאחר שהלכנו מעט הלאה, הגענו למקום שנראה כמו פארק מלא בעצים. היה לי חם והייתי עייף מההליכה. אמרתי למלאך שאני רוצה לשבת ולנוח. המלאך הורה לי להמשיך לשבת ועזב. זמן קצר לאחר מכן, המלאך חזר כשהוא נושא סל גדול. בתוכו היו פירות וחלקם נראו כמו מלונים אוריינטליים או חבושים וחלקם נראו כמו תפוחים. המלאך אמר, "התכבד בבקשה". מאחר שהייתי צמא, אכלתי את הפירות. הפירות זה עתה נקטפו אך היו קרירים כאילו לפני רגע הוצאו מהמקרר. כשאכלתי חיפשתי אחר המלאך, אך הוא נעלם. לאחר שאכלתי לשובע, פקחתי את עיניי. לאט לאט הפכתי לעירני ומצאתי את עצמי שוב בתא הכלא שלי. מוזר, למרות שהלכתי רק בחזיוני, רגליי כאבו כאילו שכל זה היה אמיתי. הבנתי שלאחר שהרגשתי מחנק בשל הימים הרבים שביליתי באותו תא כלא, אלוהים עודד אותי על ידי כך שאיפשר לי ללכת בחזיון. חשתי את רוח הקודש שורה על ראשי, כמו טפטוף ערפילי של גשם אביב.