המפגש הראשון עם יהוה (אפריל, 1970)
באפריל של שנת 1968, לקחתי חופשה ממישרת המטיף שלי ב- Jeondogwan (הכנסיה האוונגליסטית שהוקמה על ידי 'עץ הזית הראשון') והתחלתי לנהל חברה בשם 'תעשיית סמיל' בזמן שגרתי ב- Seokgwan-dong.
יום אחד באפריל 1970, לאחר שהגעתי הביתה עייף מהעבודה, שקעתי בשינה עמוקה. גבר צעיר ונאה הופיע והתקרב לקראתי כשהוא מחייך. הוא אמר, "באתי לפגוש אותך". שאלתי מי הוא והוא ענה, "אני ישוע מנצרת". נדהם ומופתע, שאלתי, "מה מביא אותך לכאן?" ולכך הוא ענה, "אני כאן כדי להביא אותך אל אבי", והושיט יד בעדינות לאחוז בידי. ידיו היו חמות ורכות.
ישוע נראה שונה מאד ממה שדמיינתי; שונה מהתיאורים הנפוצים השכיחים שלמדתי לקבל. הוא ניצב, כ-7 ס"מ גבוה ממני. פניו היו מעוגלות ועיניו עגולות יותר מהעיניים האסיאתיות שלי שהיו בצורת שקד. עיניו היו מיזוג כהה של שחור וכחול. שערו היה כהה, שחור אדמוני וגלש כלפי מטה עד מעל לכתפיו.
ישוע שם יד נוספת על כתפי ואמר, "החזק חזק". לאחר מכן, כשידו בידי, חשתי שגופי מורם כלפי מעלה אל השמים. נפחד ונדהם, התבוננתי כלפי מטה וראיתי את הכפר מצטמק במהירות במרחק. כשנכנסנו לתוך העננים, גופי נמתח בפחד אינסטינקטיבי. כשראה שאני פוחד, ישוע אמר, "אחוז היטב בידי". כך עשיתי. נזכרתי בזמן שבו ישוע עלה לשמים בספר מעשי השליחים ושאלתי, "אלי, כאשר חזרת לחיים ועלית לשמים עם מלאכים, האם כך זה היה?" וישוע אמר שכך זה היה. התבוננתי למטה וראיתי את גגות הבתים הקטנים מציצים דרך העננים. מאחר שאף פעם לא הייתי על מטוס בעבר, מראה כזה הפחיד אותי עוד יותר.
לאחר זמן מה, ישוע אמר, "כעת נעבור בשאול", וחזר ואמר "אחוז היטב בידי". עד אז, תמיד האמנתי ששאול מצוי מתחת להאדמה, כך שהיה מוזר לגלות שהוא קיים מעליו. הידקתי את אחיזתי בידו של ישוע והעולם סביבנו החשיך לפתע. מתוך החלל, חשתי ידיים נשלחות לעברי. במרחק של לא יותר משני מטרים, מבעד לחשיכה, חשתי באצבעות לופתות, אך אף פעם לא מצליחות לאחוז. כשעברנו דרך החשיכה במהירות גוברת, הייתי מתוח מאד. לאחר פרק זמן ארוך של מעוף, העולם לפתע הפך לבהיר באופן קיצוני; לא הצלחתי לפקוח את עיניי. כאשר עיניי התרגלו לאור, הבנתי שאני כורע ברך בתוך מה שניתן לתאר כארמון מפואר. במרחק של שלושים מטר לפני ניצב כס מלכות מרשים, כאשר מלאכים ניצבים משני צדדיו. ממש לימין כס המלכות ניצב ישוע, בפנים נעימות ובידיים שלובות. לאחר מכן פנה ישוע ואמר לכס המלכות, "זה המנצח שבחרתי". כששמעתי את דבריו, הבנתי שהיה זה יהוה היושב על כס המלכות.
חלק גופו העליו זרח בזוהר מסנוור, כמו הזוהר הבוער של מתכת מותכת בתוך כבשן בוער. מתוך האור, נשמע קול. הוא אמר, "שמך הוא לי יאנג-סו, הלא כן?" קולו ציווה עלי להרים את ראשי. צייתתי בפחד. אך כשניסיתי להתבונן בכס המלכות של יהוה, האור הזוהר היה בהיר מדי מכדי לקלוט את דמותו. קולו אמר, "יש משימה שעליך לעשות עבורי". והוא גילה לי את משימתי. לאחר שיהוה סיים, הוא אמר לשני המלאכים הניצבים בחגיגיות לצדו, "הראו לו את העיר הקדושה שתיבנה בעתיד". ללא דיחוי, המלאכים היו לצדי ואחזו בזרועותי משני הצדדים. בן רגע, עברנו מרחק גדול ומצאתי את עצמי ניצב בתוך בניין מרהיב. מסדרון ארוך, דמוי בית- ספרי, השתרע עד אין סוף בכיוון אחד, מנצנץ בברק עז. בצדו הימני של המסדרון, היו לכאורה אין ספור חדרים, כשכל אחד מסומן בתווית בכניסה אליו. נכנסתי לאחד החדרים שנפתח למרחב של מאה מטרים מרובעים, והיה מקושט באבנים יקרות זורחות ובחומרים מנצנצים אחרים. בקצה הרחוק היה שולחן גדול, באמצע היה שולחן קטן יותר ולצד הדלת היה שולחן עוד יותר קטן. כל אחד מהם היה מקושט בזהב ואבנים יקרות. הבנתי שחדרים יפים אלה אמורים להיות המשרדים שישמשו את 144,000 המלכים בעתיד. היתה זו העיר הקדושה שתיבנה בעתיד (התגלויות 21:10).